סקירה חודשית שוק ההון 02.2022

שחר גרינברג- תכנון וליווי פיננסי

נתוני שוק 28.02.2022

שוק מקומי

חודש פברואר  התאפיין  במגמה מעורבת במדדים המובילים בארץ, כשמדד ת"א 35 עלה בצורה משמעותית, מדד ת"א 125 עלה אף הוא בשל כך שהוא מכיל את המניות של מדד ת"א 35  ואילו מדדי המניות בעלות שווי נמוך יותר התאפיינו בירידות שערים, על  רקע הירידות שערים בעולם בעקבות העלייה בסביבת הריבית והאינפלציה ופרוץ המלחמה באירופה עם הפלישה של רוסיה לאוקראינה.

 העליה במדד ת"א 35 למרות הירידות בעולם, מוסברת בעליה חדה של מניות בודדות במדד שהינן בעלות משקל גדול במדד ואינה מייצגת את כלל השוק המקומי, בינהן : מניית טאוור אשר נרכשה על ידי אינטל ובעקבות כך עלתה בשיעור חד, מניית ICL (כיל לשעבר) שעלתה בשיעור חד בעקבות עלייה במחירי שוק הדשנים והסנצקציות על המתחרה מבלארוס (בלאקוסקלי) , בעקבותיה עלתה  גם מניית החברה לישראל שהינה חברת האחזקות מעל כיל ומניית אלביט מערכות, שזינקה בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה לאור העליה הצפויה למוצרי ביטחון.  

הגורמים שמעיבים על השווקים: 

• התממשות החששות ותחילתה של מלחמה לאחר הפלישה של רוסיה לאוקראינה וחששות מתרחיש קיצוני של גלישת המלחמה למדינות נוספות ולמערב, בנוסף, המלחמה והסנקציות על רוסיה עשויות לפגוע בכלל הכלכלות בעולם ולגרום להאטה בצמיחה.
•  העלייה באינפלציה בעולם שהייתה כבר קיימת לפני פרוץ המלחמה , שנובעת מהפגיעה בשרשרת האספקה, התייקרויות במחירי ההובלה, עלייה במחירי האנרגיה ועלייה בביקושים, אשר מובילה לתהליך של עליית ריבית, נוסף על כך  החשש מהחרפה של הסנקציות על רוסיה שכוללות עצירה ייבוא גז ונפט, דבר שיוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה, כמו כן צפויה התייקרות במחירי סחורות נוספות כגון חיטה שחלק גדול ממנה מיובא מאוקראינה,  שתוביל לעלייה באינפלציה שכבר עכשיו גבוהה. 

הגורמים התומכים בשווקים: 

• החשש מהאטה בעקבות המלחמה הורידה את הציפיות לקצב העלאת הריבית כך שאם הערכה עמדה שבישיבת הריבית הקרובה בארה"ב, הריבית תעלה בחצי אחוז, נכון לעכשיו ההערכות שהריבית תעלה ב-0.25% וכך סביבת הריבית תמשיך להיות נמוכה, גם לאחר העלאות הריבית החזויות , ויוצרת היעדר אלטרנטיבות השקעה ותומכת בההשקעת הכספים בשווקי המניות. 
• ניצנים ראשונים של שחרור צוואר הבקבוק בשרשרת האספקה, בעקבות יציאה ממשבר הקורונה , הדבר בא לידי ביטוי גם בהודעה של הממשל בסין שהם מתחילים לצאת מהמשטר של הקורונה, ועקב כך קיימות ציפיות לחזרה לשיגרת תפוקה מהמפעלים.
•  לאחר הירידות החדות בשווקים מתחילת השנה בעקבות התממשות החששות מעלייה באינפלציה והמלחמה באוקראינה והרמה הנמוכה יחסית בהם השווקים נמצאים, עשוי לבוא תיקון משמעותי במידה ויהיו התפתחויות חיוביות במלחמה שיובילו לפתרון המשבר, מתוך תקווה שהגרוע ביותר כבר מאחורנו.
•  פרסום נתוני מאקרו חיוביים בכלל העולם ובישראל, ודוחות חזקים של חברות מובילות בעולם ימשיכו לתמוך בשווקי המניות. 

אם בשנה  האחרונה ישראל ההפגינה חוזקה ביחס למרבית המדינות בעולם המערבי בשל קצב אינפלציה נמוך באופן יחסי, נתוני מאקרו וצמיחה חזקים, התמודדות עם הקורונה ומשיכה של השקעות מכל העולם, לאחר פתיחת המלחמה באוקראינה המעמד של ישראל עשוי אף להתחזק לאור מאגרי הגז שבישראל שצפוי להתייקר, התעשייה הבטחונית החזקה שיש בישראל שעשויה להיות מבוקשת יותר בתקופה זו, התחממות היחסים עם טורקיה והעמדה היחסית נטרלית מול רוסיה ביחס ליתר המדינות בעולם, אשר עשויה להפחית את הפגיעה בישראל מהשלכות המלחמה.

מנתוני הלמ"ס, שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה ובמחצית הראשונה של חודש פברואר היו על פי ההגדרה הרחבה 240.8 אלף מחוסרי עבודה, המהווים 5.5%, בדומה לחודש ינואר, שיעור האבטלה הבסיסי (לפיו נמדדים נתוני האבטלה בימים רגילים)  עומד על 3.8%  כשבטרום משבר הקורונה עמד על 3.5%. שיעור התעסוקה עומד אף הוא קרוב למה שהיה לפני הקורונה: 60.2% נכון לינואר לעומת 60.7% לפני משבר הקורונה. 

מדד המחירים לצרכן רשם עלייה  של -0.2% בחודש ינאור , זאת מעל לתחזית שעמדה על עלייה של 0.1% , עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון שעלה ב-1.3%. בתוך כך, נרשמה עלייה של 18.5% במחירי המשקאות הקלים בעקבות המס שהוטל על משקאות ממותקים. עלייה זו השפיעה באופן ניכר על המדד. בנוסף לכך עלה מדד הפירות והירקות ב-1.4% כאשר הירקות והפירות הטריים עלו ב-2.1%.  עליות מחירים נרשמו גם במדד מחירי ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ומדד התחבורה שעלה ב-0.5%. מנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ההלבשה וההנעלה שירדו ב-5.0% ותרבות ובידור  שירדו ב-0.9%. 

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.1%, ובכך  עבר את יעד האינפלציה של בנק ישראל העומד על 1%-3% בשנה. גם מחירי הדיור לא עוצרים והם רשמו עלייה שנתית של 11.3%. 

מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודש ינואר ( על סמך עסקאות שבוצעו נובמר--דצמבר) ב-1.5% ובכך השלימו עלייה של 11.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (12.5%), ירושלים (12.0%), תל אביב (11.1%), חיפה (10.7%), דרום (10.0%) וצפון (7.8%). 

בעקבות המדד הגבוה ועל רקע המשך ציפיות להתייקרויות בעקבות המלחמה, חל זינוק בציפיות האינפלציה: ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון בטווח הקצר של השנתיים הקרובות זינקו  ועומדות על כ- 3.7% לשנה, ואילו ולטווח הארוך יותר  של כ- 7 שנים  על כ-2.9% לשנה. 

בזירת האג"ח  מדדי האג"ח התאפיינו בירידות משמעותיות בכל האפיקים, על רקע העלייה בציפיות האינפלציה, הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בתשואות לפדיון הן בישראל והן בעולם: התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה מ- 1.78% (סוף ינואר ) ל- 1.87% (סוף ינואר) בעקבותיה עלתה גם התשואה של אג"ח ממשלת ישראל ל- 10 שנים מ – 1.63% (סוף ינואר) ל- 1.85% לשנה. אפיקי האג"ח הקונצרני התאפיינו בירידות שערים אף משמעותיות יותר  בעקבות הירידות בשווקי המניות , הדבר בא לידי ביטוי  בעליה בפער התשואה מאג"ח ממשלתי. 

פער התשואה בין אג"ח קונצרני בדירוג גבוה (תלבונד 60)   לאג"ח ממשלתי במח"מ דומה עלה מ-1.2%  לכ-1.3% לשנה, זאת בהמשך לעלייה מחודש קודם, כשבסוף שנת 2021, הפער עמד על כ- 1% לשנה, פער התשואה משקף את רמת הסיכון של האפיק הקונצרני. עליית התשואות באפיקי האג"ח והעלייה בפער התשואה בין האג"ח הקונצרני לאג"ח ממשלתי הופכות את אפיקי האג"ח בהדרגה לאטרקטיביים יותר להשקעה, אך עדיין אפיקים אלה נמצאים ברמת תשואות נמוכה באופן יחסי. 

שער הדולר המשיך בהתחזקותו מול השקל ושערו עמד על כ- 3.24  בסוף חודש פברואר. בחודש פברואר הדולר נחלש מעט מול האירו אך החל מתחילת המלחמה התחזק מולו באופן משמעותי כך גם לגבי הליש"ט, התחזקות הדולר הינה על רקע הירידות בשווקים,  עלייה בתנודתיות והמלחמה באוקראינה, עקב היחשבותו של הדולר למטבע הגנתי והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב בקצב גבוה ביחס ליתר מדינות העולם .

שווקי חו"ל

ארה"ב

המסחר בארה"ב התאפיין  בירידות  שערים  משמעותיות במדדים המובילים על רקע העליה באינפלציה, תהליך צמצום במדיניות המוניטארית של הפד, יחד עם פרוץ המלחמה באירופה (רוסיה – אוקראינה). 

בישיבה האחרונה, הפד הודיע על העלאת ריבית קרובה הצפויה במרץ , זאת לאחר תקופה ממושכת של ריבית אפסית, מרבית ההערכות עמדו על העלאה של 0.5% אך לאור המלחמה שהחלה, הציפיות עומדות על העלאה מתונה יותר של 0.25%. 

נתון התמ"ג הרבעוני הציג עלייה של 7% , בהתאם לצפי מדד מנהלי הרכש המשוקלל (ייצור ושירותים) הצביע על על עליה בדומה לצפי, המדד עלה  מ- 51.1 נק' ל – 55.5 נק',, כשרמת ה- 50 נק' מבדילה בין התכווצות לצמיחה. 

נתונים חזקים פורסמו אודות התעסוקה , אשר הצביעו על עלייה של 654 אלף במספר המעוסקים במגזר הלא חקלאי, משמעותית מעל לצפי שעמד על 150 אלף. שיעור האבטלה ירד מעט מ – 3.9% ל- 3.8%.

אירופה

חודש פברואר התאפיין בירידות שערים חדות בעיקר על רקע המלחמה שעשויה להשיפע ביתר שאת על אירופה בשל החשש לגלישת המלחמה למדינות נוספות והתלות הגדולה של אירופה בגז הרוסי. 

נתון התמ"ג הרבעוני הציג עלייה של 0.3% ,התמ"ג השנתי עלה בשיעור של 4.6% שניהם בהתאם לצפי . שיעור האבטלה המשיך  בירידה הדרגתית ובחודש פברואר  ירד מ- 7%  ל – 6.8%, מדד מנהלי הרכש המשוקלל ירד מעט מ- 53.3 ל 52.3 נק' , אך  ברמה הגבוהה מ- 50 נק' המבדילה בין התכווצות להאטה. האינפלציה העלתה הילוך: מדד המחירים לצרכן עלה בפרואר ב- 0.9% ובסיכום שנתי ב- 5.8%, משמעותית מעל לצפי שעמד מעל 5.3%. 

סחורות

זינוק חד חל על מחיר הנפט בעקבות המלחמה והעובדה שרוסיה הינה אחת מספקיות הנפט הגדולות בעולם והאיום בסנקציות עליה יוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה, עליה חדה חלה גם על  הזהב הנחשב לסחורה הגנתית באירועי סיכון ובעלייה באינפלציה. התקיירויות נוספות החלו גם על חומרי גלם כגון חיטה שאוקראינה הינה אחת הייצואניות הגדולות שלה, מחירי הסחורות המשיכו לעלות לתוך חודש מרץ בעקבות המשך הלחימה ומהוות איום על המשך עלייה באינפלציה אשר תבוא לידי ביטוי בהתייקרות במגוון תחומים :מזון , ייצור ואנרגיה.

_{סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור ני"ע/מטבעות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. דעות המובאות בסקירה, עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. כמו כן, אין סקירה זו מתיימרת להוות ניתוח מלא, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המקצועי.}