שחר גרינברג- תכנון וליווי פיננסי

נתוני שוק 31.01.2022

מדדים מובילים בישראל
שער
שינוי חודשי
שינוי מתחילת השנה
מדדי חו"ל
שער
שינוי חודשי
שינוי מתחילת השנה
ת"א 35
1917.18
3.08%-
3.08%-
ארה"ב  DOW
35,132.00
3.32%-
3.32%-
ת"א 125
2029.48
1.31%-
1.31%-
ארה"ב  S&P 500
  4,515.55
5.26%-
5.26%-
ת"א 90
2401.88
3.10%
3.10%
ארה"ב NASDQ- 100
14,240.00
9.54%-
9.54%-
SME 60
887.45
1.38%-
1.38%-
אירופה EUROSTOXX 50
 4,174.60
2.88%-
2.88%-
אג"ח כללי
390.14
1.61%-
1.61%-
DAX גרמניה
15,471.00
2.61%-
2.61%-
אג"ח צמוד מדד ממשלתי
399.71
1.78%-
1.78%-
אנגליה FUTSI 100
      7,464.34
0.83%
0.83%
אגח-ממשלתי שקלי קבוע
507.59
1.94%-
1.94%-
סין HANG SANG
    23,802.00
1.73%
1.73%
אג"ח צמוד מדד קונצרני- תלבונד 60
376.5
1.82%-
1.82%-
נפט
   88.15
17.30%
17.30%
תלבונד שקלי-אג"ח קונצרני
397.39
1.65%-
1.65%-
זהב
 1,791.60
1.28%-
1.28%-
מטבעות
שער
שינוי חודשי
שינוי מתחילת השנה
ריביות בנקים מרכזיים
תשואות אג"ח ל- 10 שנים
USD/ILS
3.195
2.73%
2.73%
בנק ישראל
0.1
ישראל
1.63
EUR/ILS
3.563
1.19%
1.19%
Fed -ארה"ב
0.07
ארה"ב
1.78
EUR/USD
1.1152
1.50%-
1.50%-
ECB - אירופה
0
גרמניה
0.05-
GBP/USD
1.3402
0.70%-
0.70%-
 BOE - אנגליה
0.5
בריטניה
1.14


שוק מקומי

חודש ינואר  התאפיין  בירידות שערים משמעותיות במדדים המובילים בארץ ,על רקע ירידות שערים בחו"ל ובעקבות האירועים העיקריים: 

  • חששות מהתפרצויות אינפלציוניות ברחבי העולם שבעקבותיהן תהליך העלאת הריבית יהיה מואץ מהציפיות יחד עם צמצום מוניטארי, עם ייתכנות למכירת נכסים בפרט על ידי הפד (עד עכשיו הפד רכש נכסים בעיקר אג"ח ממשלתי), ההתפרצויות האינפלציוניות נובעות מהפגיעה בשרשרת האספקה, התייקרויות במחירי ההובלה, עלייה במחירי האנרגיה ועלייה בביקושים בשל היציאה ממשבר הקורונה והסגרים וכן בעקבות עלייה בכסף הפנוי ובחסכונות הצרכנים. 
  • חששות ממלחמה בין רוסיה לאוקראינה שתגרור השלכות כלכליות והתקיירויות במחירי האנרגיה יחד עם חששות מהתפתחויות לא צפויות, כשבימים אלה החששות אף התעצמו לאחר הערכה של המודיעין האמריקאי שרוסיה מתכננת לפלוש לאוקראינה 
  • העלאת הריבית הצפויה הובילה לעלייה בתשואות אגרות החוב, אשר עשויות להפוך להיות יותר אטרקטיביות להשקעה, על חשבון המניות

ישראל המשיכה להפגין חוזקה ביחס למרבית מדינות העולם  וירידות השערים בשוק המקומי היו מתונות אודות לכך: 

  • החשש מהעלאת הריבית בישראל קטן יותר, מסיבה שקצב האינפלציה בישראל נמוך יותר, כך גם הציפיות האינפלציוניות העתידיות, זאת אודות לחוסנו של השקל והתחזקותו ביחס למטבעות העיקריים, אשר מיתנה את עליות המחירים וקיזזה את העלייה במחירי הסחורות, כמו כן העלייה במחירי הגז והאנרגיה משפיעה פחות על ישראל בשל מאגרי הגז תמר וליוויתן שבחוזים קבועים מול חברת חשמל. 
  • משקל חברות הטכנולוגיה במדדים בישראל פחותים לעומת משקלם במדדים המובילם בארה"ב – הנאסד"ק וה אס אנד פי, מניות אלה הינן רגישות יותר לעליית הריבית בשל תחזיות הצמיחה הגבוהות שעל פיהן הן נסחרות וכל שינוי בריבית ההיוון החזויה , משפיע באופן משמעותי יותר 
  • נתוני צמיחה ומאקרו חזקים ביחס למרבית העולם והשתלטות יעילה יותר על מגיפת הקורונה.

הגורמים שתומכים בשווקים: 

  • סביבת הריבית תמשיך להיות נמוכה, גם לאחר העלאות הריבית החזויות , אשר יוצרת היעדר אלטרנטיבות השקעה ותומכת בההשקעת הכספים בשווקי המניות, כמו כן ההערכות הן שבשלב מסוים האינפלציה תיבלם לאור השקעה בשחרור צוואר הבקבוק בשרשרת האספקה, ועליות זמניות בסעיפים במדד המחירים לצרכן בארה"ב שייבלמו בהמשך – דוגמא מחירי רכבים משומשים. 
  • החזרה לתפקוד הכלכלות בעולם והלמידה לחיות בצל הקורונה עשויה להמשיך לתמוך בצמיחה העולמית, כמו כן באופן הדרגתי השפעת מגיפת הקורונה על השווקים יורדת בעקבות דעיכת זן האומיקרון בעולם ובישראל ובשל העובדה שזן האומיקרון על אף שהוא יותר מדבק, הוא פחות קטלני מהזנים שקדמו לו שיעור 
  • החיסכון בעולם עלה משמעותית גם בגלל העליות בשווקי המניות והאג"ח וגם בשל הסגרים וההתנהלות בתקופות הגלים של הקורונה אשר הפחיתו את הצריכה על בילויים , תיירות וכו', הדבר הוביל לעלייה בכספים פנויים שיושבים על הגדר ללא השקעה, וכספים רבים שעדיין באפיקים הסולידים. ­­

מנתוני הלמ"ס, חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה ועולה כי במחצית השניה של חודש דצמבר היו על פי ההגדרה הרחבה 262.1 אלף מחוסרי עבודה, שהם 5.8%, לעומת 269.6 אלף, שהם 6.3% במחצית הראשונה של חודש דצמבר. שיעור האבטלה בהגדרה הצרה  הגיע בסוף חודש דצמבר ל- 4.7%, לעומת  5.1% במחצית הראשונה של חודש דצמבר. שיעור האבטלה הבסיסי (לפיו נמדדים נתוני האבטלה בימים רגילים)  עומד על 3.9%  כשבטרום משבר הקורונה עמד על 3.5%. 

מדד המחירים לצרכן חזר לעלות ורשם עלייה  של -0.3% בחודש דצמבר , זאת מעל לתחזית שעמדה על עלייה של 0.2% , עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה שעלה ב-1.1%, דיור שעלה ב-0.8%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% וסעיף המזון שעלה ב-0.5% ברקע לגל עליות המחירים ברשתות. מנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-2.7% ותרבות ובידור שירד ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן לכל שנת 2021 הסתכם ב-2.8% שהינו עדיין בגבול היעד של בנק ישראל (1-3%) אם כי יותר בגבול העליון. המדד שבר שיא של 10 השנים האחרונות, כשבשנת 2020 המדד ירד 0.7% ובחמש השנים האחרונות הממוצע של המדד עמד על כ- 0.8% לשנה. 

מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודש דצמבר ( על סמך עסקאות שבוצעו באוקטובר-נובמבר) ב-1.4% ובכך השלימו עלייה של 10.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות נרשמו עליות מחירים בתל אביב (2.8%), ירושלים (2.1%), חיפה (1.1%), דרום (0.9%) ומרכז (0.5%); לעומתם נרשמה ירידת מחירים במחוזות הצפון .(0.4%)

 בעקבות המדד הגבוה ועל רקע המשך ציפיות להתייקרויות חל זינוק בציפיות האינפלציה: ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון בטווח הקצר של השנתיים הקרובות עומדות על 2.95% לשנה, ואילו ולטווח הארוך יותר  של כ- 7 שנים  על -2.6% לשנה.

 בזירת האג"ח  מדדי האג"ח התאפיינו בירידות משמעותיות בכל האפיקים, על רקע העלייה בציפיות האינפלציה והעלאת הריבית , הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בתשואות לפדיון הן בישראל והן בעולם: התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה מ- 1.51% (סוף דצמבר ) ל-  (סוף ינואר)1.78%  בעקבותיה עלתה גם התשואה של אג"ח ממשלת ישראל ל- 10 שנים מ – 1.23% (סוף דצמבר) ל- 1.63% לשנה. אפיקי האג"ח הקונצרני התאפיינו בירידות שערים אף משמעותיות יותר  בעקבות הירידות בשווקי המניות , הדבר בא לידי ביטוי  בעליה בפער התשואה מאג"ח ממשלתי.

 פער התשואה בין אג"ח קונצרני בדירוג גבוה (תלבונד 60)   לאג"ח ממשלתי במח"מ דומהעלה מ-1%  לכ-1.2% לשנה. פער התשואה משקף את רמת הסיכון של האפיק הקונצרני. 

שער הדולר התחזק באופן משמעותי מול השקל ושערו עמד על 3.195 בסוף חודש ינואר. הדולר התחזק גם ביחס לאירו ולליש"ט, על רקע הירידות בשווקים ועלייה בתנודתיות עקב היחשבותו של הדולר למטבע הגנתי . שער הדולר המשיך להתחזק מול המטבעות העיקירים גם לתוך ינואר ובימים אלה כבר חצה את ה- 3.25

שווקי חו"ל

ארה"ב 

המסחר בארה"ב התאפיין  בירידות  שערים  משמעותיות במדדים המובילים על רקע העליה באינפלציה ותהליך צמצום במדיניות המוניטארית של הפד, יחד עם רוחות המלחמה באירופה (רוסיה – אוקראינה). 

בישיבה האחרונה של הפד : הפד הותיר את שיעור הריבית ללא שינוי .הפד ממשיך  את צמצום תוכנית ההרחבה הכמותית, שעומדת על רכישת אג"ח בהיקף של  כ -30 מיליארד דולר לחודש בלבד , כך שהתוכנית צפויה להסתיים במרץ 2022 .כמו כן, הפד הודיע על העלאת ריבית קרובה הצפויה בחודש מרץ , זאת לאחר תקופה ממושכת של ריבית אפסית, הודעת הפד הייתה צפויה ולוותה לאורך אותה תקופה בתנודתיות גבוהה בשווקי המניות.

 נתון האינפלציה בארה"ב הצביע על עלייה מעל לצפי - מדד ינואר עלה ב- 0.6% , לעומת צפי של 0.4% זאת בהמשך לעלייה בחודש דצמבר, באופן אשר מגלם קצב אינפלציה שנתי של 7.5% , ואינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה) עלתה במונחים שנתיים ב- 6% לעומת צפי של 5.9% בקצב שנתי. אחד הגורמים המשמעותיים אשר משכו את המדד כלפי מעלה היו מחירי האנרגיה בהובלת הנפט שעלה 12.5% בינואר. המדד הגבוה העלה את החשש להעלאת ריבית כפולה של 0.5% בחודש מרץ, כשהעלאת ריבית בחודש מרץ כבר די וודאית.

 נתון התמ"ג הרבעוני הציג עלייה של 6.9% , משמעותי מעל לצפי שעמד על 5.5%, מדד מנהלי הרכש המשוקלל (ייצור ושירותים) הצביע על ירידה אך אך מעל לצפי, המדד ירד מ- 57 נק' ל- 51.1 נק', כשרמת ה- 50 נק' מבדילה בין התכווצות לצמיחה. 

נתונים חזקים פורסמו אודות התעסוקה , אשר הצביעו על עלייה של 467 אלף במספר המעוסקים במגזר הלא חקלאי, משמעותית מעל לצפי שעמד על 150 אלף. שיעור האבטלה עלה מעט מ – 3.9% ל- 4%

 אירופה  

חודש דצמבר התאפיין בירידות שערים על רקע אותן נסיבות שהתאפיינו בארה"ב ובכלל העולם.  

נתון התמ"ג הרבעוני הציג עלייה בהתאם לצפי של 0.3% ,התמ"ג השנתי עלה בשיעור של 4.6% מעט מתחת לצפי . שיעור האבטלה המשיך  בירידה הדרגתית ובחודש דצמבר  ירד מ- 7.1%  ל – 7%, מדד מנהלי הרכש המשוקלל ירד מעט מ- 53.3 ל 52.4 נק' , אך  ברמה הגבוהה מ- 50 נק' המבדילה בין התכווצות להאטה. הירידה המשמעותית במדד היא במגזר השירותים. 

בריטניה

ירידות השערים לא פסחו גם על בריטניה, מאותן נסיבות. הבנק המרכזי של אנגליה (BOE) המשיך בתהליך העלאת הריבית אשר עלתה מ-0.25%  ל- 0.5% , נתונים חזקים פורסמו אודות מדדי מנהלי הרכש , המדד המשולב עלה מעל לצפי מ- 53.6 נק' ל- 54.2 נק'.

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור ני"ע/מטבעות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. דעות המובאות בסקירה, עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. כמו כן, אין סקירה זו מתיימרת להוות ניתוח מלא, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המקצועי.