כיצד בוחרים קופת גמל או קרן השתלמות?

כשאתם עומדים לבחור קרן השתלמות או קופת גמל המאפיינים העיקריים שקופצים לעין הם תשואה ודמי ניהול אך האם ישנם שיקולים נוספים? בד"כ לתשואה שהקופה הניבה בתקופה מסוימת יש את המשקל הגדול ביותר בבחירה של הגוף המנהל, אך התשואה מציגה את העבר ולא תמיד יכולה לנבא את מה שעתיד להיות בהמשך, ראינו בעבר לא מעט גופים שהניבו תשואות גבוהות ושהובילו בעבר אך בהווה מצליחים פחות, על כן אילו בדיקות נוספות ניתן לעשות בקבלת ההחלטות?

אופי ומבנה הגוף המנהל

לאופי ומבנה הגוף המנהל יש חשיבות רבה להצלחה בניהול ההשקעות, חשוב לבחון מי האנשים שעומדים מאחורי ההשקעות של הקופה ומה המחויבות שלהם אליה לאורך זמן,  ידוע שבגופים שבעלי השליטה מעורבים בפעילות ההשקעות , אשר נחלו הצלחות בעבר יש סיכוי טוב שגם בעתיד יראו תוצאות טובות , שכן גוף אשר נוסד והתבסס אודות לניסיון הבעלים והצלחתו בהצגת תוצאות טובות, סביר להניח שימשיך להציג תוצאות טובות גם בהמשך אודות ליכולותיו הגבוהות של אותו בעל השליטה. יש תרומה רבה גם להיכרות עם התרבות הארגונית של הגוף המנהל, האווירה בארגון, והתדירות בה מתחלפים העובדים ומנהלי ההשקעות, לדוגמא: גוף בו יש שינויים רבים וחילופי מנהלי השקעות, גם אם הניב תוצאות טובות בעבר ייתכן שהן מיוחסות לאנשים שכבר אינם עובדים באותו גוף. התרבות הארגונית ואופן ההנעה של העובדים משפיעה רבות על מנהל ההשקעות והמוטיבציה שלו להציג תוצאות טובות.

היקף נכסים

להיקף הנכסים יש יתרון ביכולת ניהול דינמי וביצוע שינויים והתאמות, גוף אשר מנהל היקף קטן יחסית של נכסים , יכול לבצע שינויים במהירות גבוהה יותר ולהגיב מהר יותר למצבי שוק משתנים. ניתן לראות זאת בתקופה שבה בתי ההשקעות הפרטיים נכנסו לתחום ההשקעות בקופות הגמל לאחר ועדת בכר אשר החליטה להוציא את הקופות גמל וקרנות ההשתלמות מידי הבנקים ולאפשר לנייד בין הקופות הקרנות, היתרון שלהם התאפיין בכך שהם ניהלו היקף קטן יחסית של נכסים ובזכות זה הצליחו להניב תשואות גבוהות, זאת לעומת הבנקים שניהלו קופות עתירי נכסים ויכולת הניהול שלהם הייתה יותר מגושמת ופחות זריזה לעומת השחקנים החדשים.

יחד עם זאת ומנגד לגופים בעלי היקף גבוה של נכסים יש יכולות השקעה גבוהות בנכסים לא סחירים כגון תשתיות ופרויקטים שלגופים קטנים יש קושי להיכנס, כמו כן ניתן לראות גם גופים בעלי היקף גדול של נכסים עם תוצאות טובות,  על כן בסופו של דבר החשיבות המכרעת היא באיכות הניהול וכיצד אותו גוף יודע לנצל את היתרון שלו בהתאם להיקף הנכסים שהוא מנהל.

היקף גיוסים/פדיונות

במקרים רבים חוכמת ההמונים מנצחת, הדבר משתקף בהיקף הגיוסים של הגוף המנהל - גוף שמגייס בהיקף גבוה ביחס לנכסים שברשותו מצביע על אמון המשקיעים בו ולרוב זה בזכות תוצאות טובות בקופות שבניהולו. אותו הדבר יכול להיות הפוך, גוף הסובל מפדיונות, במקרים רבים זה מסיבה של תוצאות שלא מספקות את לקוחותיו.

מעבר לכך, יכולת גיוס טובה מסייעת להשגת תוצאות טובות וההפך: גוף הסובל מפדיונות בקופות שבניהולו מחויב לעיתים לממש נכסים כדי להעביר את הכסף לעמית או לגוף החדש ולעיתים זה כרוך גם במימוש לא בתנאים הרצויים, לעומת זאת גוף הנהנה מגיוסים יכול לנצל את אותם גיוסים להזדמנויות חדשות ובנוסף לכך,  הכסף החדש שמן הסתם חלקו הגדול מושקע בנכסים שכבר מנוהלים באותו גוף, תורמים לעלייה בערך הנכסים המנוהלים על ידי אותו גוף ובשמירה על יציבותם. 

תשואה

התשואה כפי שמופיעה באתר ה"גמלנט" של האוצר מציגה בברירת המחדל את התשואה על פי תקופות של שנה, 3 שנים ו 5 שנים , חשוב לבחון   את התשואה על פי תקופות שונות ולאורך זמן, כמו כן חשוב לא להתייחס לרבעון או חודש בודד, שלעיתים אנשי שיווק או אנשי שימור עשויים ל"נפנף" בכך. התקופה לה הייתי נותן את החשיבות הגדולה ביותר היא למשך 3 עד 5 שנים, שכן תקופה של שנה לא תמיד מייצגת ותקופה ארוכה במיוחד לא תמיד רלוונטית בפרט בגופים בהם יש תחלופה של מנהלי השקעות, ושינויים במבנה הארגוני. יש חשיבות לבדיקת תשואות גם ברמה של שנים פרטניות בנפרד ולבחון אם תוצאות טובות של גוף מסוים הינן לא רק בזכות תקופה מסוימת ושבית ההשקעות יודע לייצר תוצאות טובות באופן עקבי ולאורך זמן.

אסטרטגיית השקעות

יש חשיבות להיכרות עם אסטרטגיית ההשקעות של הגוף המנהל ואופי הנכסים המנוהלים כגון: חלוקה בין הארץ לחו"ל, חשיפה למט"ח , אחוז נכסים לא סחירים, מאפיינים ייחודיים וכו'. לעיתים מומלץ לפזר את ההשקעות בין 2 עד 3 גופי השקעה בעלי אופי השקעות שונה בהתאם לאסטרטגיית ההשקעות ובהתאם למדרגות דמי הניהול. את אסטרטגיית ההשקעות ניתן לראות באתר ה"גמלנט של משרד האוצר" , אינדיקציה נוספת לגבי היקף הנכסים הלא סחירים ניתן לקבל ב"מדד הנזילות" שמופיע באתר שמשמעו מה רמת הנזילות של הקופה , ככל שהמדד יותר נמוך כך היקף הנכסים הלא סחירים בד"כ גבוה יותר, החשיבות של נכסים לא סחירים היא גיוון ההשקעות ואיזון התיק בתקופה של ירידות בשווקי ההון.

דמי ניהול

בעדיפות האחרונה אני מציג מאפיין זה מכיוון שבד"כ פער התשואה בין גוף שמצליח וגוף שפחות מצליח גבוה משמעותית מפער דמי הניהול, ההחלטה על החלוקה בין גופי ההשקעות צריכה בחלקה להתבסס על מדרגות דמי הניהול בהתאם להיקף הנכסים בכל גוף. בד"כ בגופים שהצליחו להניב את התשואות הגבוהות ביותר, דמי הניהול גבוהים יותר ובלתי ניתנים למיקוח ואילו בגופים שפחות הצליחו דמי הניהול נמוכים יותר וניתנים להפחתה, בפרט במידה והלקוחות רוצים לעזוב את אותם גופים ולעבור למקום אחר.

לסיכום: בחירת קופת הגמל או קרן ההשתלמות צריכה להתבסס על בחינה של מספר פרמטרים, חשוב לציין שלמרבית הגופים אין תוצאות מושלמות בכל הפרמטרים, על כן לעיתים יש חשיבות לחלוקה בין הגופים לצורך כך מומלץ להסתייע במתכנן פיננסי בעל היכרות טובה של הגופים המנהלים.

בקישור שלפניכם מוצגות תוצאות מוצרי השקעה פנסיוניים המציגים את מרבית המאפיינים שהצגתי

תוצאות מוצרי השקעה פנסיוניים