כיצד בוחרים את מסלול ההשקעות?
מדיניות ההשקעות משקפת את האסטרטגיה לפיה אנו קובעים את רמת הסיכון/סיכוי של מוצרי ההשקעה שברשותנו.
כידוע, הסיכון והסיכוי הינם בכיוון הפוך אחד למשנהו, ככל שהסיכון במוצר ההשקעה גדול יותר, כך גם פוטנציאל התשואה שלו גדל בהתאם. משתנה נוסף שמשפיע על פוטנציאל התשואה הוא רמת הנזילות, ככול שרמת הנזילות נמוכה יותר, כך יש פיצוי בפוטנציאל התשואה, הדבר שכיח בעיקר בהשקעות אלטרנטיביות בהן נזילות הכסף היא נמוכה יותר, הדבר בא לידי ביטוי בהתחייבות להשקעה לטווח מסוים וכנגד זה קיים הפיצוי בפוטנציאל תשואה גבוה יותר לעומת השקעה ברמת סיכון דומה בשוק ההון.
מדיניות ההשקעות בשוק ההון מתייחסת למגבלות ההשקעה בד"כ כלפי החשיפות הבאות :
1. חשיפה למניות
2. חשיפה למט"ח
3. חשיפה לאג"ח קונצרני
במקרים מסוימים נכנסים לרזולוציה גבוהה יותר והגבלות נוספות בתוך אפיקי ההשקעה עצמם כגון: מה היחס במניות בין הארץ לחו"ל, מה הדירוג של אגרות החוב ומשך החיים הממוצע של אגרות החוב, מקרים אלה מאפיינים יותר משקיעים מתוחכמים, לקוחות כשירים ומוסדיים.
מה משפיע על רמת הסיכון של תיק ההשקעות?
מקובל לחשוב שאחוז ההשקעה במניות הינו הגורם העיקרי המשפיע על רמת הסיכון של תיק ההשקעות, אך לא תמיד זה כך , לדוגמא: אנחנו יכולים להשוות שני תיקי השקעות בעלות חשיפה זהה של 30% מניות , אך לא בהכרח שני תיקי ההשקעות הינם בעלי רמת סיכון זהה, ייתכן שבתיק הראשון החלק המנייתי יורכב בעיקר ממניות " מבצר" שהינן מניות בעלות תנודתיות נמוכה יחסית ויתר התיק יורכב מאג"ח מדינה ואג"ח קונצרני בדירוג גבוה, ואילו התיק השני יורכב ממניות קטנות ותנודתיות יותר והיתר מאג"ח קונצרני בדירוג נמוך, על כן אין ספק שהתיק השני יהיה ברמת סיכון גבוהה יותר.
הפרמטרים הנוספים שמשפיעים על רמת הסיכון של תיק ההשקעות מלבד חשיפה למניות:
- מניות- סחירות המניות, אופי החברות של המניות, תנודתיות המניות, הבטא של המניות (שינוי המניה ביחס לשוק) , חשיפה למט"ח
- אג"ח מדינה- מח"מ האג"ח (משך חיים ממוצע), ככל שהמח"מ ארוך יותר כך האג"ח חשוף יותר לרווחי/הפסדי הון, בסיס הצמדה - אגרות החוב צמודות המדד ובעלות ריבית משתנה בד"כ בעלות תנודתיות נמוכה יותר , חשיפה למט"ח
- אג"ח קונצרני- מעבר לאג"ח מדינה, אפיק זה מושפע גם מהדירוג של החברות, אופי החברות ויכולת החזר החוב שלהן, שנקבעת על ידי יחסים ומדדים פיננסיים
- אחוז נכסים לא סחירים – מאפיין בעיקר מוצרי גמל וחיסכון פרט: מוצרי השקעה המשלבים נכסים לא סחירים מאזנים את תיק ההשקעות בתקופות של ירידות עקב המתאם הנמוך שלהם לשוק ההון, נכסים אלה עשויים להוות אלטרנטיבה לאג"ח ולמניות
דרך קביעת מדיניות ההשקעות משתנה בין מוצרי ההשקעה השונים :
- תיק השקעות מנוהל בבנק
- מוצרי גמל וחיסכון פרט
תיק השקעות מנוהל
בתיק השקעות מנוהל מדיניות ההשקעות נקבעת יחד עם בעל רישיון וכוללת מגבלות שונות כלפי האפיקים הנחשבים ברמת סיכון גבוהה יותר עם תנודתיות גבוהה יותר (מניות, מט"ח ואג"ח קונצרני) , בקביעת המדיניות ניתן להגביל את החשיפה לכול אפיק וליצור תיק השקעות בהתאמה אישית על פי אותם כללים, בפועל ההגבלה העיקרית שבד"כ נקבעת היא אחוז ההשקעה באפיק המניות, הנחשב לאפיק בעל רמת הסיכון העיקרית, וביתר האפיקים בד"כ ניתן חופש למנהל ההשקעות לפעול בהתאם לשיקולו.
מוצרי גמל וחיסכון פרט
מוצרי הגמל כוללים בתוכם את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וגמל להשקעה, שהינם בעלי הטבות מס ועם מגבלות טווח השקעה (למעט גמל להשקעה), מרביתם מהווים את חסכונותינו הפנסיוניים.
מוצרי החיסכון פרט הינם פוליסות החיסכון של חברות הביטוח, שמהוות מוצר מתחרה לתיקי ההשקעות וקרנות הנאמנות , פוליסות אלה הינן נזילות למשיכה וללא הגבלת זמן מינימאלי.
בשונה מתיק השקעות מנוהל, למוצרי הגמל וחיסכון פרט מדיניות ההשקעות לא נקבעת על ידי מגבלות של אפיקי ההשקעות השונים, אלה על ידי בחירת מסלולי ההשקעה, חלקם מסלולים המתמחים באפיקים ספציפיים וחלקם מסלולים עם הגדרות של הגבלה באחוז השקעה במניות , כמו כן ישנם מסלולים כלליים שאינם מוגבלים באחוז השקעה במניות, אך מוגדרים כבעלי רמת סיכון מסוימת, דוגמא:
מסלול כללי- מסלול שבד"כ מוגדר ברמת סיכון בינונית המאפשר גמישות לשינויים על ידי מנהל ההשקעות, מסלול זה הינו השכיח ביותר.
מסלולים תלויי גיל- מסלולים בהם רמת הסיכון משתנה בהתאם לגיל הלקוח, ככל שהלקוח צעיר יותר כך רמת הסיכון גבוהה יותר , מתוך הנחה שטווח ההשקעה ארוך יותר.
כפי שציינתי, רמת הסיכון הופכית לסיכון וככל שנבחר רמת סיכון גבוהה יותר , כך גם פוטנציאל התשואה יגדל בהתאם וההפך.
אם בתיק ההשקעות קביעת רמת הסיכון נעשית על ידי בחירת מדיניות ההשקעות, משמע אחוז השקעה במניות /אג"ח קונצרני /מט"ח, במוצרי הגמל וחיסכון פרט רמת הסיכון נעשית על ידי בחירת מסלול ההשקעה, שלרוב אינו מוגבל באחוז חשיפה לכל אפיק, במקרה זה יש צורך לבחון את מבנה ההשקעות של מסלולי ההשקעה של הגופים השונים ובהתאם לכך לבחור את המסלול המתאים. לעיתים מומלץ לשלב מספר מסלולי השקעה כדי להגיע למדיניות ההשקעות המתאימה.
כיצד מחליטים על מדיניות או מסלול ההשקעות?
מדיניות ההשקעות נקבעת בד"כ בעיקר על פי המאפיינים הבאים:
- מטרה וייעוד ההשקעה
- טווח ההשקעה
- מיפוי המשקיע ונכסיו הפיננסיים
- אופי המשקיע ויחסו לסיכון
מטרה וייעוד ההשקעה
החשיבות של מטרת ההשקעה היא כדי לסווג את רמת הביטחון הנדרשת להשקעה ולהעריך מה הנזק שעלול להיווצר במקרה של הפסדים. דוגמא למטרות השקעה המצריכות רמות סיכון שונות מסיכון נמוך לסיכון גבוה:
- השקעה של כספים לצורך התחייבות ספציפית כגון רכישת דירה או נכס, והשקעות עתידיות עליהן יש התחייבות עם סכום ידוע מראש. הפסדים במקרה זה יגרמו למחסור ואי יכולת לעמידה בהתחייבויות – במקרה זה נדרשת רמת סיכון נמוכה.
- השקעה של כספים למטרות השקעות עתידיות או השקעות אלטרנטיביות שאינן ידועות מראש – במקרה זה ניתן להשקיע ברמת סיכון גבוהה יותר
- השקעה למטרת הורשה, ביטחון פיננסי/פנסיוני או ללא מטרה ידועה מראש - מאפשר רמת סיכון גבוהה יותר
טווח ההשקעה
מקובל שהשקעה בשוק ההון מתאימה לטווח של שנתיים ומעלה כך שבמידה ויהיו ירידות בדרך , גם יהיה טווח זמן סביר להחזיר את אותן ירידות, ככול שטווח ההשקעה ארוך יותר , כך ניתן לבחור מדיניות השקעות בעלת רמת סיכון גבוהה יותר, המגדילה את פוטנציאל התשואה.
כידוע, לאורך זמן בד"כ אפיקי המניות מניבים את התשואה הגבוהה ביותר, יחד עם זאת הסיכון במניות גבוה בהתאם. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר כך גדלה הוודאות שאפיקי הסיכון יניבו את התשואה הגבוהה ביותר גם אם יהיו ירידות בדרך.
דוגמא: חיסכון פנסיוני – החסכונות הפנסיוניים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה הינם מוטי גיל, וככל שגיל החוסך צעיר יותר כך אחוז ההשקעה במניות גבוה יותר, ככל שהחוסך מתקרב לגיל הפרישה, מסלול ההשקעה משתנה והסיכון יורד בהתאם.
מיפוי המשקיע ונכסיו הפיננסיים
בקביעת מדיניות ההשקעות עבור מוצר השקעה מסוים יש צורך לבחון את יתר מוצרי ההשקעה ונכסיו של המשקיע, ובהתאם לרמת הסיכון ביתר נכסיו, לקבוע את רמת הסיכון באותו מוצר השקעה.
דוגמא: ללקוח שבבעלותו נכסים פיננסיים נוספים בעלי רמת סיכון נמוכה, ניתן לקבוע רמת סיכון גבוהה יותר במוצר השקעה אחר שברשותו. בנוסף לכך, יש להתחשב בהטבות המס שיש למשקיע במוצרי ההשקעה השונים וטווח ההשקעה של אותם מוצרים, בד"כ מומלץ שלמוצרי השקעה בעלי הטבות מס נבחר מדיניות השקעה אגרסיבית יותר ונייעד את אותם מוצרים לטווח השקעה ארוך יותר, באופן זה נגדיל את פוטנציאל התשואה ונהנה יותר מהטבות המס, כנגד זה ניתן להפחית את רמת הסיכון במוצרי ההשקעה ללא הטבות מס.
מעבר לכלל נכסי המשקיע, יש צורך לבחון את יכולת ההשתכרות של המשקיע, אופי עבודתו גילו , מצב בריאותו וכו', זאת כדי להעריך מה הסבירות שהמשקיע יזדקק לכסף בשלב מסוים, ככול שהסבירות לכך נמוכה יותר, כך ניתן להגדיל את רמת הסיכון ופוטנציאל התשואה.
אופי הלקוח ויחסו לסיכון
יש חשיבות גבוהה בבחינת ההשפעה של הפסדים על הלך הרוח והתגובה של המשקיע. גם אם כל המאפיינים הקודמים שציינתי מתאימים להשקעה ברמת סיכון גבוהה, אך מנגד ללקוח סבלנות נמוכה להפסדים, הדבר עשוי להוביל למימוש התיק בתקופות לא טובות בשוק ההון ולמימוש הפסדים לצמיתות.
המשקיע צריך להרגיש בנוח עם רמת הסיכון בה הוא נמצא בהשקעותיו, ולהיות בעל אורח רוח וסבלנות להפסדים בכל תקופה, בפרט בתקופות קיצון.
סיכום
בקביעת מדיניות או מסלול השקעות (בהתאם למוצר ההשקעה) יש חשיבות גדולה ל-:
- היכרות אסטרטגיית ההשקעות של גופי ההשקעה השונים
- היכרות עם מסלולי ההשקעה של כל גוף ורמת הסיכון של כל מסלול
- ניתוח וקביעת רמת הסיכון הרצויה המתאימה למשקיע בהתאם לאופיו, צרכיו ואופי השקעותיו
- התאמת מדיניות ההשקעות ובחירת מסלולי ההשקעות למשקיע עבור מוצרי ההשקעה הנבחרים
